אלקטרה מוצרי צריכה ישראל (1951) בע"מ נ' אוליינק ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשתה של המבקשת להורות למשיבים 2, 4 ו- 5 למלא אחר החלטת בית המשפט בעניין מתן גילוי ועיון במסמכי התיק הפלילי שנפתח כנגדם, וכן להאריך את המועד להגשת תצהירים משלימים מטעם המבקשת.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

המבקשת מבקשת להורות למשיבים 2 ו- 4-5 לקיים את החלטת בית המשפט מיום 21.3.13 אשר בגדרה נקבע כי על כל הנתבעים להמציא בתוך 30 ימים תצהיר גילוי מסמכים לגבי כל מסמכי התיק הפלילי שנפתח כנגדם והנמצאים בחזקתם או ברשותם.

לטענתה של המבקשת, המשיבים 2 ו- 4-5 הפרו החלטה זו: המשיב 2 מסר אומנם תצהיר גילוי מסמכים המפרט מסמכים אלה המצויים בחזקתו, אך הוא מסרב לאפשר למבקשת לעיין במסמכים אלה, למרות שבית המשפט כבר דחה את התנגדותו בקשר לגילויים (פ' מיום 21.3.13, ע' 21, ש' 3-6); ואילו המשיבים 4-5 נמנעו כליל מלהמציא למבקשת תצהיר גילוי מסמכים ו/או העתקים מהמסמכים נושא התיק הפלילי שנפתח כנגדם.

המבקשת מדגישה כי צו גילוי המסמכים ניתן כלפי כל המשיבים, ואף אחד מהם לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. משכך, כל המשיבים מחויבים בקיום החלטת בית המשפט במלואה, ואף בית המשפט "אין בכוחו לפטור את מפר הצו מן החובה לקיימו" [רע"א 3254/96 רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, פ"ד נא (1) 49, 57-58 (1997)].

באשר לטענתו של המשיב 2 כי המסמכים המצויים ברשותו נושאים רישומים וסימונים שנעשו ע"י סנגורו, שלא ניתן להסירם או להסתירם, וכי חשיפתם עלולה לפגוע בניהול ההגנה שלו במשפט הפלילי שנפתח כנגדו – משיבה המבקשת כי זכותו של המשיב 2 להימנע מהפללה עצמית יכולה לעמוד, לכל היותר, ביחס לראיות ספציפיות לגביהן הוא טוען כי הן עלולות להפליל אותו. במקרה זה הסתפק המשיב 2 בהעלאת טענות כוללניות וסתמיות, ללא תמיכה עובדתית וללא ביסוס משפטי, ולא טרח לציין באלו מסמכים מדובר, מהן ההערות שמופיעות עליהן, ומדוע לא ניתן למוחקן. מטעמים אלה סבורה המבקשת כי דין טענותיו להידחות [ת"א (מרכז) 1001-11-07 גביש נ' לאוטמן (פורסם בנבו, 18.9.2008), פסקה 3 בפסק הדין].

באשר לטענתם של המשיבים 4-5 כי התיק הפלילי נגדם נסגר מחמת היעדר ראיות מספיקות ולפיכך ההחלטה מיום 21.3.13 אינה רלבנטית לגביהם – משיבה המבקשת כי יש לדחות טענתם זו של המשיבים 4-5 מאחר שהחלטת בית המשפט מיום 21.3.13 ניתנה כנגד כל הנתבעים, ללא שום סייג וללא החרגה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לדחות טענה זו גם לגופם של דברים מהנימוקים הבאים:

ראשית, אין מחלוקת כי נפתח כנגד המשיבים 4-5 תיק פלילי (הגם שנסגר), ובתיק זה מצויים מסמכים שנמסרו לעיונם אשר רלבנטיים לתביעה דנן. לפיכך, טוענת המבקשת כי היא זכאית לעיין במסמכים אלה לצורך בירורה של התביעה הנוכחית.

שנית, התיק הפלילי שנפתח כנגד המשיבים 4-5 לא נסגר מחמת היעדר אשמה, כי אם מחמת היעדר ראיות. לפיכך, הנמקת משיבים אלה לסירובם לאפשר למבקשת לעיין במסמכים המבוקשים אינה רלבנטית לתיק אזרחי זה, שבו נטל השכנוע נמוך יותר מזה הנדרש בהליך פלילי.

באשר לבקשה להארכת מועד – מציינת המבקשת כי המשיבים 4-5 לא התנגדו לבקשתה זו, ואילו המשיב 2 כלל לא התייחס לבקשתה. משכך, יש להיעתר גם לבקשתה זו.

טענות המשיב 2

המשיב 2 טוען כי המבקשת לא דייקה בהצגת הדברים בפני בית המשפט בדיון מיום 30.5.13: ב"כ המבקשת טען בדיון כי "אמנם ביכולתי לפנות לפרקליטות בעניין זה, אך אני סבור כי ראוי אם מסמכים אלה יחשפו בפניי במסגרת גילוי המסמכים" (ע' 20, ש' 17-18). דא עקא, לטענת המשיב 2, מבדיקה שערך בא כוחו המייצגו בהליך הפלילי התברר כי המבקשת פנתה לממונה בפרקליטות על התיק הפלילי שנפתח כנגדו, עוד בטרם התקיים הדיון הנ"ל, בבקשה להמציא לה את המסמכים המבוקשים אלא שבקשתה נדחתה ע"י פרליטות המחוז. בנוסף טוען המשיב 2 כי קיימת התכתבות בכתב בין המבקשת לבין הפרקליטות אשר גם היא הוסתרה מבית המשפט ע"י המבקשת.

המשיב 2 טוען כי קיימים בידיו 2 סוגי מסמכים:

האחד – מסמכים שהועברו לרשות החוקרת ע"י המבקשת עצמה, ואשר ממילא אין המבקשת זקוקה כי יגולו לה שהרי הם בידיה;

השני – מסמכים שהושגו באמצעות גביית הודעות בחקירה משטרתית ואשר עם הגשת כתב אישום הועברו ע"י הפרקליטות לידי ב"כ המשיב 2 במסגרת ניהול ההליך הפלילי. לטענת המשיב 2, מסמכים אלה "נושאים על גבם רישומים, סימונים, הדגשות והערות של ב"כ בהליך הפלילי, באופן שלא ניתן להסירם או להסתירם" (סעיף 6 בתגובת המשיב 2). במצב דברים זה, כאשר ההליך הפלילי ניצב בפתח שלב ההוכחות, וצפויים להעיד, בין היתר, עובדי המבקשת בעבר ובהווה – חשיפתו של חומר החקירה בפני המבקשת עלולה לגרום לשיבוש הליכי המשפט ולתיאום עדויות, ובכך לפגוע בסיכויי ההגנה של המשיב 2 במשפטו הפלילי.

לטענת המשיב 2, דרך המלך לעיון במסמכים המבוקשים הינה פניה אל פרקליטות המדינה, אשר תכריע בעניין לאחר שתביא בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים – ולא ע"י פניה לבית המשפט דנן, במסגרת תביעה אזרחית. המשיב 2 מציין כי הנחיות פרקליט המדינה בעניין בקשות מצד מי שאינו הנאשם או הרשות התובעת לעיון בחומר החקירה, קובעות כי: "גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום והמשפט טרם נסתיים עולה החשש שמסירת מידע תוביל לשיבוש הליכי המשפט. כך למשל עלול לעלות חשש לניסיון להשפיע על עדים, לתאום עדויות, להעלמת ראיות וכיוצ"ב" (עמ' 5 בהנחיות שצורפו כנספח א' לתגובת המשיב 2 לבקשה).

המשיב 2 מוסיף ומציין כי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 אינו מעניק לנפגע עבירה, דוגמת המבקשת בתביעה דנן, זכות לעיין בחומר חקירה.

המשיב 2 טוען כי ככל שהנתבעים 1 ו- 3 אומנם מילאו אחר החלטת בית המשפט והעבירו כבר למבקשת את מלוא חומר החקירה שברשותם, לא ברורה התעקשותה של המבקשת לקבלת חומר החקירה מהמשיב 2, נוכח הרישומים של ב"כ המשיב 2 המצויים על החומר.